femma.noa
- 18 באוק׳ 2020
- זמן קריאה 3 דקות

INHALE🌬EXHALE - הנשימה והשפעותיה על המתקיים בגופינו

“Breathing is the first act of life, and the last. Our very life depends on it. Since we cannot live without breathing it is tragically deplorable to contemplate the millions and millions who have never learned to master the art of correct breathing.”

Joseph H. Pilates, pilates - return to life through contrology

מראשית דרכי בעולם התנועה והפילאטיס הסתקרנתי ונמשכתי לדרך הפעולה, החשיבות והמשמעות של מרכיב מרכזי להישרדות האדם - הנשימה.

עם השנים ועם החיים כל אחד מאיתנו מסגל לעצמו דפוס נשימה שונה בהשפעת פרמטרים רבים, בהם מצב רגשי, יציבה, טראומות, הרגלי תנועה מחד ויושבניות מאידך ועוד…

פגשתי מתאמנים, מתאמנות ומטופלות שנתקלו בקשיים כאשר הנחיתי אותם לנשום באופן מסויים והגיבו בהיפרוונטילציה או בלבול ולא התאפשר להם ליישם את ההנחייה.

היו אצלי מטופלות שלאחר טיפול אוסטאופתי במבנים הקשורים לבית החזה או הסרעפת חשו הקלה בכאבים שונים בגוף או שתופעות כגון סחרחורות ועייפות נהיו פחות דומינניטיות.

הסקרנות והעניין האישי וחשיבות הנשימה באוסטאופתיה והפילאטיס, הובילו אותי לכתוב את הבלוג הראשון שלי (אייייייק מרגש אותי🥳) על נושא זה;

הנשימה - הפעולה הראשונה והאחרונה של כל אחד מאיתנו בגלגול הזה.

אז קודם כל בואו נבין מה בכלל תפקידה של מערכת הנשימה וממה היא מורכבת? תהליך הנשימה הוא תהליך של חילופי גזים בין האטמוספירה לגוף המתקיים בריאות. תהליך זה מאפשר לנו לקלוט חמצן מהריאות אל מחזור הדם וכך להגיע לכל אחד מתאי הגוף, ובהמשך פולטים התאים פחמן דו-חמצני אל מחזור הדם, אל הריאות ומשם דרך קנה הנשימה אל האף או הפה החוצה.

כיום ,למסיכה… 😷

קצת קליניקה - מילה וחצי על אופנת המסיכות שפתאום הופיעו על פרצופינו.

אני רוצה לשתף בסיפור של מטופלת שלי, אישה נינג׳ה, אחות במקצועה, עברה דבר או שניים בחייה והיא מדהימה. חזרה לעבוד בעידן הקורונה לאחר שהחלימה מסרטן השד (תודה לאל) וכמובן, כיאה לתקופתנו, עם מסכה. היא הבחינה בכך שהיא לא מסוגלת ללכת יותר מכמה מאות מטרים מבלי לעצור ולשבת לנוח, דבר שלא היה אופייני לה כלל.

ומה מתברר? מכיוון ששאפה פחמן דו חמצני (פד״ח) בעיקר ובכך נמנע ממולקולות ההמוגלובין להיקשר לחמצן ולשאת אותו בדם, הייתה לה רמת חמצון נמוכה על-סף הרעלת פד״ח ולכן פיתחה סימפטומים של עייפות, סחרחורות ותחושת בלבול.

אז אומרים כן למסכות (כי לא נרצה להידבק בקורונה) אבל יש להיות ערניים לאיכות הנשימה ולבצע מספר פעמים ביום תרגילי נשימה, למען חימצון הדם.

אז בעצם מתקיימים שני מסלולים מקבילים ;

באחד, דם עשיר בחמצן הופך לאדום, ובשני דם עני בחמצן בצבע כחול.

מכאן נובע הצבע הכחלחל של הורידים שלנו, המוליכים אל הריאות דם עני בחמצן.

אם תרצו להעמיק עוד קצת אני ממליצה לצפות ב- TED.ED המעולה הזה.

תהליך הנשימה מתקיים באופן אוטונומי, כלומר לא צריך לזכור לנשום אבל בהחלט רצוי לא לשכוח.

אז כמו כל תהליך שקשור לגוף או בכלל, ניתן להשתפר ולהיטיב עם איכות החיים באמצעות מודעות ואימון.

באותה נשימה 😉, ברצוני לשאול אתכן.ם, האם קרה לכן.ם שחשתן.ם בצורך ל״קחת אוויר״, ממש להכניס אוויר לריאות כי הרגשתן.ם עייפות, קוצר נשימה או מתח?

דפוס נשימה זה מכונה ״נשימה שטחית״ ובין הגורמים לו נמצא מתח ולחץ, תזונה לא מספקת, טראומות וחרדות ועודף משקל. כל אלו יקשו על מערכת הנשימה לפעול באופן אופטימלי, ועל-כן מחקרים מסוימים מצביעים על כך שרובנו מנצלים רק ⅓ מנפח הריאות שלהם.

התוצאה של נשימה שטחית היא חוסר כרוני בחמצן ולרב שנרגיש בתסמינים הרבים של דפוס נשימה זה לא נדע שהם קשורים לנשימה.

החמצן הינו גז חיוני כדי ליצור אנרגיה, מצרך חיוני לגוף, וללא נשימה תקינה יתכנו תסמיני עייפות, עצבנות וחוסר סבלנות, קשיי ריכוז, מתח נפשי,חרדה, תחושת תשישות כללית והעדר אנרגיה.

אז נחזור שוב לעניין המודעות והאימון. לאחר קריאת בלוג זה אולי קיבלתן.ם מושג אחד או �